האדמו”ר רבי ברוך אביחצירא שליט”א הקים עמותה הנקראת עמותת “קרן להנצחת בבא סאלי  זצ”ל”

העמותה הוקמה בשנת 1984 ומקבלת אישור ניהול תקין ע”י רשם העמותות ומנהלת ספרים כדין ומבוקרת ע”י משרד רו”ח וכן מגישה  דוחות כספים לרשויות.

לעמותה סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

באמצעות העמותה האדמו”ר רבי ברוך אביחצירא שליט”א מפעיל מוסדות תורה ולימוד וכן בניית קרית הבאבא סאלי והציון הקדוש, בתי כנסת ומקווה המשמשים את עם ישראל מהארץ ומחו”ל

הבאבא סאלי זכר צדיק וקדוש לברכה, המכונה “הסבא קדישא”, האדמו”ר עטרת ראשנו, המקובל האלוקי, המלוב”ן, רבי ישראל אביחצירא, נולד בראש השנה תר”ן (1890 למניינם) לאביו רבי מסעוד אביחצירא זיע”א הידוע בכינויו “סבא דמשפטים”, בנו בכורו של מרן רבי יעקב אביחצירא זיע”א הידוע בכינויו “אביר יעקב”.

רבי מסעוד זיע”א שידע והבין את שורש נשמתו הגבוהה והקדושה של בנו הנולד רבי ישראל אביחצירא, קבע בפתח חדר היולדת משמרות של תלמידי חכמים שישבו והגו בתורה הקדושה כפי שכתוב בספר הזוהר כדי שהבאבא סאלי יספוג תורה מיד עם צאתו לאויר העולם.

כשלושה שבועות לפני פטירתו של הצדיק הבאבא סאלי העביר את שרביט הנהגת שושלת אבוחצירא לבנו וממשיך דרכו, האדמו”ר רבי ברוך אביחצירא שליט”א וצוואתו שניתנה לבנו היתה להרחיב הפצת התורה והחסד, לפאר ולרומם ישיבות וכוללים, תלמודי תורה ופעילות צדקה וחסד.   החזיק בידו ואמר

כל המסייע לבני יסייעו לו משמים.

ואכן האדמו”ר רבי ברוך אביחצירא שליט”א, עם פטירת עטרת ראשנו הבאבא סאלי זיע”א החליט לקיים את צוואת אביו ולהנציח את זכר מור אביו, להשיב עטרה ליושנה, להקים ולהפעיל מוסדות תורה וחסד.

ואכן בנה קרייה נאמנה מלאת מוסדות תורה, גני ילדים, תלמוד תורה, כוללים, משכן מפואר ובית כנסת על קברו הקדוש של הבאבא סאלי ומזה 37 שנה עוסק בעשיה ובבניה לכבוד התורה ותפארתה

 

ראש המשפחה היה רבי שמואל אביחצירא זיע”א אשר נקרא לפני כן רבי שמואל אלבז. בעקבות הנס כאשר הפליג על מחצלת מאיסטנבול שבטורקיה עד יפו, נקרא שמו אבוחצירא (אבי המחצלת).

רבי שמואל נולד בארץ ישראל, גדל בתחילה בירושלים ולאחר מעשה הנס של המחצלת (בערבית חסירא) העתיק מגוריו לעיר צפת ולאחר מכן עבר לדמשק שבסוריה, שם נקבר.

בנו של רבי שמואל, רבי יוסף, ירד למרוקו להשתקע. בנו רבי מכלוף בן יוסף היה מלומד בניסים.

בנו רבי יחיא, בנו רבי עיוש, בנו רבי מסעוד שהוא אביו של מרן אביר יעקב.

רבי יעקב הניח אחריו ארבעה בנים שהבכור בהם הוא רבי מסעוד, אביו של הסבא קדישא-רבינו ישראל אביחצירא, סידנא באבא סאלי זיע”א.

המשך השושלת כמו שמופיע באילן היוחסין- שושלת שמתקיימת מזה 500 שנה.

בבית הכנסת בו התפלל הבאבא סאלי נהגו להגיע למניין רק בעלי זקנים ע”פ בקשתו. בבית הכנסת שימש חזן קבוע ע”פ החלטת הבאבא סאלי ולימים מי שקרא בתורה ואמר תפילה בקול היה בנו וממשיך דרכו, רבי ברוך אביחצירא ומלבדו כמעט ולא עמדו בפני התיבה אחרים.

זכות גדולה היתה להתפלל בבית הכנסת ויראה שררה בו בעת התפילה.

בית הכנסת פתוח היה לכל העם ולמדו בו תלמידי חכמים בכל שעות היום וימות השבוע.

מאז פטירתו של הבאבא סאלי הפך ציוינו הקדוש למוקד עליה לרגל, מקום מקודש לתפילות ובקשות לכל בית ישראל בארץ ובעולם.

כיום ציונו הקדוש נמנה עם חמשת המקומות הקדושים המבוקשים ביותר בקרב ציבור המאמינים בארץ ובעולם.

למעלה מ500 אלף איש פוקדים במעגל השנה את הציון הקדוש שלו בנתיבות ויום ההילולה הינו יום שיא של מבקרים שע”פ האמונה יום ההילולה הוא יום קדוש לבקשת ברכות ולאמירת תפילות.

רבים מגיעים למתחם הציון הקדוש כדי לחגוג בר מצוה, עליה לתורה, חלאקה (תספורת ראשונה) ולקיום סעודות מצווה וכל עניין שליבו של אדם חפץ.